דמיינו לעצמכם, שאתם מגלים יום אחד שיש אנשים שלא חושבים כמוכם. אני לא מתכוון לכך שיש להם אמונות מוזרות כמו למשל ש"שוקולד" לבן זה שוקולד אמיתי או ששתיים ועוד שתיים שווה חמש. הכוונה היא שיש אנשים אצלם תהליך המחשבה עצמו, באופן הבסיסי ביותר, שונה לחלוטין מתהליך המחשבה שלכם. אוקיי, אתם יכולים להפסיק לדמיין.
מתברר שיש אנשים שרוב המחשבות שלהם הן בלתי-מילוליות. כלומר, המחשבה שלהם מופשטת ומבוססת על דמיון ויזואלי, תחושות סנסוריות ורגשות, אך לא על מילים. לאנשים אלו אין מונולוג פנימי (או דיבור פנימי¹), הם לא "מדברים לעצמם בלב" והם בדרך כלל לא רואים את הצורך בכך. הם אף לא מודעים לעובדה שלרוב האנשים, בשונה מהם, יש מונולוג פנימי! ייתכן אפילו שאחת מהקוראות ברגע זה מגלה לראשונה בחייה שיש אנשים שחושבים במשפטים ומנהלים עם עצמם שיחות שלמות לאורך כל היום. הרעיון שישנם אנשים כאלו מעלה שאלות רבות. אצל מרבית האנשים שדיברתי איתם על הנושא הזה, השאלה הראשונה שעלתה היא "מה לעזאזל?!". שאלות יותר קונקרטיות הן לדוגמה: כיצד להסביר לעצמך דברים ללא שימוש בשפה, ואיך ניתן לתכנן מה להגיד בשיחה עם אדם אחר. אני בטוח שעולות אצלכם שאלות רבות נוספות.
אם זו פעם ראשונה שאתם נתקלים בקונספט הזה, זה רק טבעי שעולים בכם ספקות. האם באמת יש אנשים שאין להם מונולוג פנימי? שכן, מהניסיון האישי שלי, קשה מאוד לדמיין מצב כזה. אחת המסקנות המתבקשות היא שההבדלים בין האוכלוסיות השונות נובעים מהגדרה רחבה של אנשים לגבי מה הוא מונולוג פנימי. אז בואו נתבונן בכמה תיאורים של החוויה הסובייקטיבית של חשיבה ללא דיבור פנימי, כדי לנסות להבין האם לאנשים האלו באמת אין מונולוג פנימי, או שהם פשוט לא מגדירים אותו בצורה שאנחנו מגדירים. הציטוטים הבאים נלקחו מדיון² בנושא בקבוצת הפייסבוק Neuroscience News and Research group (אם אתם לא שם בטעות, זה הזמן להצטרף!) וכן מהכתבה ששותפה בפתיחת הדיון³:
Gabriela: No monologue here. I think in pictures and abstract thoughts. For example, if I feel like getting a snack. I'll picture my pantry, remember my last shopping list visually and then pick what I want to snack on from that information.
Rachel K: Why would a voice constantly be talking and narrating everything I do? Similar to Gabriela, if I wanted a snack I would get up and choose based on what I see and how I feel. There's no language or even images for me.
Rachael B: Complete lack of internal monologue here. None of my default experience is structured around language. Ideas solidify into words on an as- needed basis ONLY for writing, communicating, and solving problems. I can't imagine life any other way.
כבר מהעדויות הסובייקטיביות הבודדות האלו (וגם⁴), ניתן לראות שכמו בכל יכולת אנושית, גם כאן יש שונות גדולה בין אנשים. אפשר אולי אפילו להתייחס לכל העניין הזה כספקטרום רחב, כך שבצידו האחד צורת חשיבה מילולית בלבד, ובצידו השני צורת חשיבה מופשטת לחלוטין. אך אולי גם צורת הסתכלות זו שגויה, שכן בדרך כלל⁵ לאנשים עם מונולוג פנימי יש יכולת לחשוב גם בצורה בלתי-מילולית - שתי היכולות לא באות אחת על חשבון השנייה. למעשה, ייתכן שרוב האנשים חושבים בשני האופנים במקביל. כלומר, אנשים שמגדירים את עצמם כבעלי מונולוג פנימי פשוט רגילים להתמקד באופן המחשבה המילולי, אך באופן מקביל מתבצעת חשיבה המבוססת על תמונות מנטליות, רגשות, מודעות חושית⁶ וכן הלאה⁷.
אצל אנשים שעברו פגיעה מוחית (Traumatic Brain Injury), נמצאה דיסוציאציה בין יכולת חשיבה מופשטת מילוליות, לבין יכולת חשיבה מופשטת בלתי-מילולית (ויזואלית-תפיסתית)⁸, דבר המרמז על כך שאכן מדובר ביכולות נפרדות. בהתאם לכך, אולי נכון להגדיר שני זרמי מחשבה (thought streams), אחד מילולי, ואחד בלתי-מילולי עבור יכולת חשיבה מופשטת, הכוללת בתוכה גם Mental Imagery⁹. זאת באופן דומה להיפותזת שני הזרמים הוויזואליים¹⁰, הגורסת כי מידע ויזואלי מעובד בשני מסלולים מקבילים, ונטרלי ודורסלי. אם כן, ייתכן שאנחנו מרגישים שאנחנו מתנהלים בעיקר עם הזרם המילולי, ולא עם הזרם המופשט. אבל אולי אנו מרגישים כך פשוט כי אנחנו רגילים להפנות יותר קשב לזרם המילולי, והיינו יכולים להסתדר נהדר בלעדיו (כמו האנשים שצוטטו לעיל), כי הזרם הבלתי-מילולי תמיד נמצא ברקע ומגבה את הזרם המילולי. אם באמת קיימים שני זרמי מחשבה כאלו, ניתן להבין את העובדה שישנם אנשים אשר לא חושבים באופן מילולי, כאנשים אשר משתמשים בעיקר בזרם המופשט, או לפחות מפנים רק אליו את הקשב המודע שלהם.
אז מה אתם חושבים – לכולם יש דיבור פנימי אך ההגדרה משתנה בין אנשים? או שאולי יש שני זרמי מחשבה וחלק מהאנשים משתמשים בעיקר בזרם הבלתי-מילולי, או לא מודעים לזרם המילולי? אם יש לכם הסבר יותר משכנע, אתם מוזמנים לשתף, אני אשמח לשמוע! מוזמנות לשתף את הרעיונות שהצגתי עם חברות וחברים שלכן, ואולי תגלו שאנשים ללא מונולוג פנימי קרובים אליכן משדמיינתן...
למתקדמים: מעניין להקביל את צורת המחשבה הזו לאופן בו מלכת הכוורת מתקשרת במשחק של אנדר.
מקורות:
https://en.wikipedia.org/wiki/Internal_monologue
https://www.facebook.com/groups/786966328148719/?post_id=1448442315334447
https://insidemymind.me/2020/01/28/today-i-learned-that-not-everyone-has-an-internal-monologue-and-it-has-ruined-my-day
https://www.psychologytoday.com/gb/blog/pristine-inner-experience/201110/not-everyone-conducts-inner-speech
https://www.scientificamerican.com/article/when-the-minds-eye-is-blind1
https://www.psychologytoday.com/gb/blog/pristine-inner-experience/201110/sensory-awareness-why-people-including-scientists-are-blind-it
https://www.psychologytoday.com/gb/blog/pristine-inner-experience/201111/thinking-without-words
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8401483
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0960982208007239
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0166223692903448
יהל גולן הוא סטודנט לתואר ראשון במדעי הקוגניציה באוניברסיטת בן גוריון, ומנהל את פרויקט הנוירו-האב בקהילת Brainstorm BGU.
Comments