נוירוטק ניישן - ראיון עם מירי פולצ'ק, מובילה

אין הרבה אנשים שמכירים את תעשיית הנוירוטק הישראלית כמו מירי פולצ'ק. היא הקימה את הארגון הישראלי לבריינטק IBT וכיום היא מנכ"לית של קרן ההשקעות Joy Ventures. שיחה על תעשיית הנוירוטק הישראלית, על התחומים החמים - ומה שעוד נשאר לפתח, ועל ראיון אחד בלתי נשכח.

יותר מעשור את נמצאת בתפקידים בכירים בתעשיית טכנולוגיות מוח. מה מושך אותך בתחום הזה?

זה התחיל כבר בילדות. אמא שלי חוקרת מוח, וגדלתי עם עולם המוח מגיל שמונה. ליוונו כמשפחה את התהליך האקדמי של אמא שלי, את התזה ואת המחקר, זו היתה השפה. אמא שלי תמיד היתה משתפת במחקר שלה והיינו מדברים על הנושאים האלה בבית. מגיל מאוד צעיר אני חשופה לתחום הזה, לכן זה תמיד היה חלק ממי שאני.

מעבר לזה, אח שלי חלה במחלת נפש כשהוא היה בצבא, מה שהפך את הנושא הזה לעוד יותר אישי וחשוב. יש לי רצון עמוק להכיר את החדשנות בתחום המוח. אני מאמינה שצריך כל הזמן לחפש פתרונות, בין אם אלו טכנולוגיות או תרופות. וכמובן, לא רק לנסות לרפא מחלות אלא גם לעזור לנו לשמר את בריאות המוח, את הרווחה (well being) שלנו. אני ההוכחה לכך שאפשר לעסוק בתחום גם בלי רקע מדעי ואפילו בלי רקע טכנולוגי.

מה למדת?

לאורך הקריירה שלי תמיד נמשכתי לתחום מדעי החיים והבריאות, אבל מהצד העסקי. גדלתי בארה"ב ועשיתי שם תארים בכלכלה ובמתמטיקה. אחרי שסיימתי את הלימודים עשיתי עלייה לארץ, והתחלתי את דרכי בתעשיית התרופות. עבדתי בחברת טבע בתור כלכלנית. לאחר מכן חזרתי ללמוד בארה"ב ועשיתי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת ניו-יורק. המשכתי לעבוד בתעשיית הבריאות (health care) בארה"ב, בהתחלה בחברת Pfizer, וטיפסתי בתחום ניהול הכספים במהלך כעשור.

אז מה הביא אותך לתעשיית הנוירוטק בישראל?

אחרי תקופה של הרבה שנים כאשת כספים בחברות גדולות, ואחרי ששלושת ילדינו נולדו בארה"ב, אני ובן זוגי החלטנו שאנחנו רוצים לחזור לארץ. באותה תקופה גם הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי. תמיד היה לי חשוב להיות נלהבת לגבי מה שאני עושה, אבל רק בשלב הזה הבנתי שאני רוצה להתפתח לכיוונים אחרים. הייתי במקום נוח, בחברות גדולות עם משכורת טובה, עם איזון בית-עבודה. עבדתי קשה וחיכיתי להתקדם. לא יזמתי שינוי, לא חשבתי יותר מידי אם זה מתאים לי בול, או איך אני יכולה להתפתח. התשוקה שלי לתחום הבריאות לא השתנתה, אבל הבנתי שאני רוצה להיות בארגונים יותר צעירים ולהתפתח בצד הניהולי, לא לעבוד רק בצד הכספים.

איך היה המעבר מתפקיד של ניהול כספים בארה"ב לתפקיד של ניהול ארגוני בישראל?

הקושי העיקרי שלי היה שאף אחד בישראל לא הכיר אותי, לא גרתי פה ולא התפתחתי פה מקצועית, לכן הייתי חייבת לעשות נטוורקינג מאוד חזק. אבל מצד שני, אני בנאדם שלא מפחד לנסות ואני גם מאוד אוהבת אנשים. אחד הדברים שלמדתי בחיים זה לא להתבייש, לפגוש כמה שיותר אנשים ובעיקר לשמוע, להקשיב, ללמוד, להכיר תחומים חדשים. במשך שנה זה כל מה שעשיתי - הכרתי את האקוסיסטם המקומי ולמדתי מה קיים ומהן ההזדמנויות. ואז במקרה שמעתי על המיזם של שמעון פרס, נשיא המדינה דאז. הוא החליט לקדם בארץ את התחום של חקר המוח ושל טכנולוגיות מוח. יצרתי קשר עם רפי גדרון, יזם הייטק סדרתי, שהוביל את המיזם. הצעתי את עצמי להצטרף אליו כי מאוד התחברתי לחזון. זו היתה הזדמנות להקמה של פרויקטים, קידום טכנולוגיות, יזמות וחדשנות, בתחום שכל כך קרוב לליבי.

ככה בעצם מצאתי את עצמי במעבר מאוד חד מניהול כספים בחברות גדולות להקמה של ארגון קטן שנקרא IBT - Israel Brain Technologies. הובלנו את IBT במשך כמעט שבע שנים, חיברנו בין כל הגורמים באקוסיסטם המקומי, יצרנו מאיץ (אקסלרטור) שתומך בסטארטאפים בתחום, הקמנו כנס בינלאומי מאוד מוצלח שרץ כבר כמה פעמים. אני חושבת שעשינו המון דברים משמעותיים עבור התעשייה המקומית של טכנולוגיות מוח בישראל.

מה גרם לסגירת IBT?

יש ארגונים שיש להם מקום וזמן בעולם, הם לא צריכים לחיות לנצח. אני חושבת שבאיזשהו מקום IBT היה ארגון כזה. באנו בזמן הנכון כדי לתת את הדחיפה, להגביר את המודעות בארץ ובעולם לתחום הנוירוטק, לייצר את החיבורים בין גורמים בחו"ל ובארץ. ואז זה כבר המריא מעצמו.

האם היינו יכולים להנות מהמשך הפעילות של מאיץ שמתמחה בחברות מוח? יכול להיות. קצת קשה לי לשים את האצבע על הגורם לסגירה של IBT. אולי בגלל שזה היה מודל מאוד ייחודי. מצד אחד ארגון ללא מטרות רווח, ומצד שני עוסק בקידום התעשייה. זה היה מודל חדש, שתורמים או קרנות פילנתרופיות פחות ידעו לאכול. לא הצלחנו לפצח את זה.

והיום את CEO ב-Joy Ventures.

כשניהלתי את IBT קפצתי לתוך המים של עולם היזמות והניהול. לפני כמעט שלוש שנים, כשהחלטתי שאני כבר מוכנה לאתגר הבא, פנוי אלי מ-Joy וביקשו שאוביל כאן את הפעילות. זה שוב היה שינוי משמעותי עבורי, כי עברתי מתפקיד של הובלת ארגון ללא מטרות רווח, לתפקיד של ניהול ארגון עם משאבים משמעותיים שמשקיע בחדשנות ויזמות. זו היתה קפיצת מדרגה בשבילי כי לא היה לי ניסיון בעולם ההון סיכון. בנוסף לניסיון הניהולי, הבאתי איתי לתפקיד החדש ב-Joy רשת מאוד ענפה ורלוונטיית של אנשים שעבדתי איתם, וגם ניסיון בבניית קהילה ובהגברת המודעות לתחום טכנולוגיות המוח.

כמו IBT, גם Joy מקדמת את הנוירוטק הישראלי. האם המטרות זהות?

אני חושבת שההבדל העיקרי הוא ש-IBT היה מיזם לאומי במהותו, כשהמטרה היא לקדם את ישראל, את הקהילה הישראלית, הטכנולוגיות הישראליות והסטארטאפים הישראלים. הדגש היה על גיבוש האקוסיסטם המקומי ותמיכה בו. לעומת זאת, Joy הוא ארגון עם מנדט גלובלי. אנחנו כמובן עובדים מאוד צמוד עם הקהילה הישראלית, ורוצים לקדם את מה שקורה כאן ולתמוך בדברים המעניינים, אבל אנחנו לא מוגבלים. אנחנו מושיטים יד לחברות בחו"ל ולחוקרים בחו"ל.

בנוסף, Joy מתעסקת במוצרים וטכנולוגיות לאדם הבריא, לשמירה על האושר ועל בריאות המוח, לעומת IBT שם התמקדנו לרוב במציאת פתרונות למחלות מוח. ב-Joy אנחנו עובדים מאוד צמוד עם הקהילה האקדמית בתחום המוח, שזה הכי רחב שאפשר, מפסיכולוגיה ועד ביולוגיה וטכנולוגיה. אבל העשייה שלנו גם נוגעת בעולמות אחרים של מוצרים. עיצוב מוצר לדוגמא, זה משהו שלא נגעתי בו ב-IBT.

האם חווית קשיים כאישה בתעשייה?

באופן כללי עצם היותי אישה לא גרם לי לקושי. אני כן זוכרת ראיון אחד שלא היה מאוד סימפטי. כשהגעתי לישראל התראיינתי לתפקיד של מנהלת כספים (CFO). אני זוכרת שנפגשתי עם המנכ"ל של הפעילות הישראלית, בחברה גלובלית מובילה בעולם. השאלות שהוא שאל אותי היו - מה בעלך עושה? מי מטפל בילדים? איזה סידור יש לך בבית, האם תוכלי לעמוד בלחץ של התפקיד? הייתי בהלם מהשאלות, לא האמנתי שזה קורה לי בשנת 2010. מעבר לכך שהשאלות האלה הן בכלל לא חוקיות, זה היה לא רלוונטי לתפקיד. תסתכלו על הרזומה שלי! אני זוכרת שחשבתי שאם זה ככה בארץ אני לא יודעת מה אני אעשה. אבל זה באמת היה מקרה בודד.

אז אין לי הרבה מה לומר על החוויה האישית שלי מבחינת קשיים כאישה. אבל אני מאוד מאמינה בתפקיד שלנו כנשים שנמצאות בתפקידים בכירים, לעשות מה שביכולתינו כדי לדאוג שכמה שיותר נשים יקבלו הזדמנויות להוביל ולהשפיע. לוודא שהצוותים שאנחנו מובילים הם מאוזנים, מבחינת מגדר וכל מגוון שחשוב שיהיה בכל ארגון. אני מאמינה שזה רק משפר את הפוטנציאל ההצלחה. אצלנו ב-Joy כמעט חצי מחברות הפורטפוליו מובלות על ידי נשים וגם בצוות שלנו יש רוב נשי. למען האמת, גם הצוות ב-IBT היה מורכב מנשים. אני גאה על איך שאני קצת משפיעה בנושא הזה.

איך אפשר להשפיע על התעשייה ולקדם גיוון?

אני משתדלת לעזור איפה שאפשר ליזמיות ולנשים בתעשיית הבריאות בישראל. אני חברה בקהילת "אושיה" של נשים בכירות במגזר הבריאות בישראל והמטרה בארגון זה היא להשפיע, בין היתר, בנושא הזה. לאחרונה הצטרפתי לעמותת קוצ'ינטה, קולקטיב של נשים מחפשות מקלט בתל אביב. זה פרויקט מרגש ומיוחד. הנשים מייצרות עבודות יד ומוכרות אותן. מעבר לעבודה המשותפת בסטודיו שתורמת לאיכות החיים שלהן, ההכנסות מאפשרות להן תמיכה סוציאלית ונפשית וגם רכישת מיומנויות שונות. אני מנסה לחבר אותן לשותפים ולקוחות פוטנציאלים בתעשייה.

מהם התחומים החזקים בתעשיית הנוירוטק בישראל?

אני רואה יותר ויותר חברות שעוסקות בכל מה שקשור לניטור מוח וגירוי (brain monitoring and stimulation). אותן חברות מנסות לטפל בכל מיני מחלות בשיטה של מעגל סגור, לנסות להבין את מצב המוח ואז להשפיע עליו כדי לטפל באיזושהי סוגיה. לנו למשל יש חברת פורטפוליו בשם NYX, שהמטרה שלה היא לשפר שינה, וזה נעשה על ידי מערכת ראש שנמצאת כרגע בפיתוח. המוצר מנטר את גלי המוח ומבין את המצב המנטלי, ומסוגל לבצע גירוי בהתאם כדי לזרז הירדמות או לעשות אופטימיזציה למחזורי השינה לאורך הלילה.

יש גם כמובן לא מעט חברות שעוסקות בניתוח של דימות מוחי בשימוש עם אינטלגנציה מלאכותית ולמידת מכונה. זה תחום סופר מעניין שיכול לעזור לרדיולוגים לעשות פיענוח יותר מהיר ויותר מדוייק.

אני חושבת שבישראל גם חזקים בנושא של האפליקציות שעוזרות לנטר מצב רגשי. להיות מודעים לנשימה, ללמוד להוקיר תודה, או כל מיני תרגולים שידועים בתור משפרי תחושת רווחה. זה קיים לצד אפליקציות של ניטור התנהגות לטובת אנשים עם בעיות בריאותיות. כלים אלו מאפשרים לאנשים עצמם ולמטפלים שלהם להבין מה קורה, לזהות אירועים חריגים ולטפל בהם בזמן.

מה לדעתך חסר בתעשיית הנוירוטק?

תחום שמאוד קרוב לליבי ולצערי עדיין לא מפוצח הוא טיפול במחלות נפש. כמעט ואין חדשנות בצד הפרמקולוגי. אני דווקא תולה תקווה בטכנולוגיות כמו מציאות מדומה, אווטרים ורובוטים. כל העולמות האלה שיכולים גם לייצר לנו מלווה אבל גם להוציא אותנו מהמציאות ולשנות לנו את החוויה, לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים. אני חושבת שיש מחקר מעניין והמון התקדמות בטכנולוגיות האלה.

איך תעשיית הנוירוטק ביחס לתעשיות אחרות?

אני חושבת שבנוירוטק יש את האנשים הכי חכמים בארץ! אבל מעבר לזה, יש משהו מיוחד בנוירוטק. זהו תחום מאוד אינטרדיסיפלינרי ומולטידיסיפלינרי. אנחנו מסתכלים על המוח מכל מיני זוויות. תמיד אמרנו את זה ב-IBT והיום אנחנו אומרים ב-Joy, לדעתינו החדשנות הכי מעניינת תקרה במקומות בהם אנשים באים מתחומי ידע שונים ומייצרים משהו חדש ביחד.

בעיקר נראה לי שבתחום הנוירוטק עדיין יש הזדמנות בלתי מוגבלת. אני לא מבינה הרבה בסייבר ואני לא מבינה הרבה בפרסום דיגיטלי (Ad Tech), שני תחומים שמאוד הצליחו בארץ, אבל התחושה שלי היא שהם כבר כל כך רוויים. לעומת זאת, דווקא בנוירוטק יש הזדמנות לעשות אימפקט, לעשות משהו חדש. זה לדעתי הכי מרגש. כיום אין הרבה חברות נוירוטק בישראל, ויש פוטנציאל צמיחה אדיר, בגלל שהצורך הוא כל כך עמוק וגם בגלל שבאמת יש טאלנטים מדהימים בקהילה הזו. אני רואה הרבה יזמים שהולכים דווקא לכיוון של המוח. זה תחום מאוד חם גם כי הוא עושה טוב. אנחנו משפיעים על החיים, על הבריאות שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו.

מה מיוחד בישראל אל מול קהילת הנוירוטק העולמי?

אנחנו חיים בבועה קטנה. אני מעודדת את כל מי שבתחילת דרכו או דרכה לנצל את זה. הכל פה נגיש. בארה"ב זה מאוד קשה להגיע לפגישה עם רופא או ראש מחלקה או משקיע. פה כולם בסופו של דבר מכירים אחד את השניה. אתה יכול לשבת עם האנשים הכי מוכשרים ומשפיענים בתחום. יש כאן גם המון משקיעים שמאוד מתעניינים בתחום ואפשר בקלות לקבוע איתם פגישה. כולם צמאים לפגוש את החוקרים והטכנולוגים הצעירים, כולם רוצים למצוא פתרונות חדשים ולתמוך בחבר'ה הצעירים בתהליכים האלה. אז אני חושבת שזה יתרון גדול לגור במדינה קטנה עם קהילה קטנה, כשהכל נגיש ואינטימי.

איזה טיפים תוכלי לתת לסטודנט/ית שרוצה להגיע ל-JOY?

מאוד קל להגיע ל-Joy. אנחנו ארגון צעיר שאוהב אנשים, המוטו שלנו הוא דלת פתוחה. אנחנו באמת מזמינים אנשים לבוא ולהכיר אותנו, ללמוד על התחום ולהיחשף לעולם של מוצרי צריכה לרווחה רגשית (consumer products for emotional well being).

מאוד חשוב לנו הצד המחקרי של הפיתוחים - לפתח מוצרים בעלי בסיס מדעי, שבאמת משפיעים, לא סתם גימיקים. לכן ההמלצה שלי היא להיכנס לאתר שלנו ולהתרשם מהמחקרים שאנחנו תומכים בהם דרך תוכנית הגרנטים, ואם זה מעניין אתכם, תוכלו לפנות לחוקרים עצמם וכמובן גם לצוות שלנו שעובד מול האקדמיה. מי שמגיע מהצד של יזמות, יכול לבוא לדבר איתנו אם יש לו או לה רעיון.

יש לנו כמה תוכניות שמיועדות לתמיכה בחבר'ה צעירים, בין אם אתם באים מהאקדמיה או מהתעשיה. תוכלו להיעזר בנו כדי לחשוב על רעיונות חדשים ואפילו להגיע ולשבת במשרדים שלנו, לפתח מוצר או טכנולוגיה ולבנות אב טיפוס, או לקדם את הצד העסקי. אני מזמינה את כולם לפנות אלינו, יש לנו אפילו תיבת דואר שהקמנו עבור המטרה הזו: ideas@joyventures.com.

---

מרים דיסין היא סטודנטית לדוקטורט במדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן גוריון, וכותבת בעמוד שטיפת מוח.