בעלי חיים ישנוניים: מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה?

מחקר וכתיבה: איתמר יגר עריכה לשונית: יוני ברו

(גרעין Brainstorm OpenU)

בעולם מוכה נדודי שינה, כשכולנו כמהים לתרדמת מרעננת, זה משפיל ואפילו קצת מרגיז לחשוב שכמעט כל חיה המסוגלת להירדם, מהלוויתן ועד זבוב הפירות, כנראה יכולה להירדם נרדמות ביעילות רבה יותר מאיתנו בני האדם! (*כמעט, כן? לא כולן, למזלינו…)

אבל לפני שאתם מקנאים בדפוסי השינה של ג'וק (מחשבה מטרידה וגם פואטית בצורה מוזרה!), בואו נעמיק במוזרויות השינה של הספקטרום הרחב של המינים, ששם "רגיל" הופך ליוצא דופן ו-"מוזר" הופך לנורמלי החדש.

ניפוץ הבועה - עולם המים

ראשית, בואו נפתר מהתפיסה הרדודה הזו שכל בעלי החיים מתכרבלים במאורה נעימה, וחולמים על להשתובב בשדות או לנשנש את העלה המושלם. מציאות השינה בממלכת החיות היא יותר ניואנסית ומרתקת לאין שיעור ממה שסיפרו לנו הספרים בילדות.

קחו דגים למשל, הם חסרי עפעפיים, כך שפרדיגמת ה"עיניים עצומות, עולם כבוי" מתרסקת. עם זאת, הם כן ישנים בדרכם המיוחדת. חלקם צפים, אחרים מקננים לתוך קרקע חולית רכה וחלקם פיתחו טכניקות אחרות לגמרי. דג התוכי (התוכינון), למשל, עוטף את עצמו בפקעת ריר מגינה, המרתיעה טורפים פוטנציאליים. יונקים ימיים, כמו לווייתנים ודולפינים שחייבים לצוף לפני המים כדי לנשום פיתחו דרכים אחרות להתמודדות עם שינה בתנאים מימיים: שינה חד-המיספרת, כלומר המיספרה אחת במוח "הולכת לישון" בעוד שאחותה נשארת ערה ומאפשרת לאותם יונקים ימיים לשמור על מודעות ולהמשיך לעלות לפני המים כדי לקחת אוויר, גם בזמן שינה.

יונקים והולכי היבשה

אם כבר הגענו לממלכת היונקים כנראה שתופתעו לגלות שהפיל מסתדר עם שתיים עד ארבע שעות שינה מידי יום, ואילו הג'ירפה יכולה לישון לעיתים חצי שעה ביממה בלבד! כנראה שחיות גדולות צריכות יותר שעות ערות כדי שהן תוכלנה לתור אחר מזון כדי לעמוד בדרישות האנרגיה שלהן. מנגד, הנשפון החום – סוג של עטלף השוקל כ-8 גרם בלבד, קובע את השיא עם 20 שעות שינה ביממה. זה בסדר. גם אנחנו מקנאים בו… אצל יונקים אנו יודעים על תופעה מעניינת ודומה בבני אדם, והאמת שכנראה שבעלי הכלבים והחתולים שבניכם כבר מכירים את התופעה הזו: הם זזים כאילו הם מבצעים את החלומות שלהם!

אז רגע… חיות חולמות?!

נשתמש במחקר שנערך ב-MIT בחולדות כדי לתת דוגמה: המחקר מצא שנראה כי חולדות משחזרות את חוויות הערות שלהן בחלומות. כאשר חולדות היו ערות הן למדו להתמודד עם מבוך שהן לא הכירו לפני ובסיומו חיכה להן פרס נחשק. בזמן הלמידה של תנאי המבוך הופעלו במוחן של החולדות נוירונים מסוימים, הידועים כ- "נוירוני מיקום" ("place neurons") בהיפוקמפוס. לאחר שלב הלמידה, אותם נוירונים נצפו יורים באותם דפוסים גם כאשר החולדות היו בשנת REM, מה שמרמז על כך שהן חולמות על המבוך שלמדו לפתור באותו היום בעזרת אותם נוירונים.

אם כך, כנראה שעכשיו אפשר להשיב לאריק איינשטיין (או, בעצם ללאה גולדברג) לשאלה "מה עושות האיילות בלילות"... כנראה לומדות מבוכים.

ועכשיו - לשמיים

נמשיך לממלכת הציפורים: בדומה לדולפינים שהזכרנו קודם ישנן גם ציפורים המסוגלות לישון שינה חד-המספרית. אותן ציפורים משתמשות בסוג שינה זה כדי לנוח תוך כדי מעוף! הסיס למשל, (משפחת הסיסיים) שידוע בטיסותיו הארוכות, יכול לישון תוך כדי תעופה כשהחלק העירני של המוח שלו מצליח לשמור על כיוון וגובה קבועים וכך לנווט תוך כדי השינה! בנוסף הוא מסוגל לזהות טורפים פוטנציאליים מה שמאפשר לו להישאר באוויר במשך חודשים מבלי לנחות. ציפורים אחרות, כמו ציפור הפריגטה, יכולות לישון עם שתי עיניים פקוחות! (אגב, גם תנינים, יכולים לישון עם עין אחת פקוחה כדי לפקח על הסביבה…) כנראה שהתנהגות זו התפתחה כדי לשרוד בבתי גידול עשירים בטורפים. התאמה זו עוזרת להם לזהות איומים ולהגיב במהירות כדי להגן על עצמם. וזה הגיוני… כן? נגיד, אם אני הייתי גר בפלורידה - כנראה גם הייתי מתנהג ככה.

וכמובן - חרקים

מלבד זוחלים כמו תנין, גם חרקים, משתתפים במצבים דמויי שינה. צוות של חוקרים, שהתבונן בזבובי הפירות מצא שאפילו היצורים הזעירים האלה ישנים או לכל הפחות נמצאים במצב דומה לשינה. ממצא זה מאיר את נוכחות השינה במינים שונים, ומחזק את המשמעות האבולוציונית שלה. יתרה מכך, נמצא שאותם מצבים דמויי שינה בזבובי פירות משפרים את היווצרות הזיכרון והלמידה שלהם!

עוד ראיות ללמידה במצבי שינה, אפשר למצוא אצל התמנון שהיא חייה מרתקת מהרבה בחינות. יצורים אלה, הידועים ביכולות הסוואה שאין שניה לה, מציגים מצבי שינה דמויי REM שבהם הם משנים צבע, גוון ודפוס, ייתכן שמדובר במנגנון לעיבוד מידע או יצירת זיכרונות במהלך המנוחה.

עם מגוון כל כך מסקרן, זה רק טבעי להרהר בקיומה המתמשך של שינה לאורך מיליוני שנים של אבולוציה…

האם זו רק הפוגה מהמציאות הקשה של הקיום או שהיא משרתת מטרה גדולה יותר?

חלומות מוסיפים רובד נוסף של מורכבות לנרטיב הזה: ישנם מדענים המאמינים שחלומות יכולים להיות הדרך של המוח שלנו לעבד חוויות יומיומיות ולשלבן בזיכרון לטווח ארוך. אם התיאוריה הזו נכונה, יכול מאוד להיות שגם בעלי חיים חווים חלומות. כמו שכבר תיארנו שחולדה יכולה לחלום על ניווט מוצלח במבוך, אולי כלב יכול לחלום על מרדף מספק אחרי זנב? ואולי חתול, בעליונות החתולית האופיינית לו, עשוי לחלום לשלוט בעולם?

אז מדוע אנחנו חולמים?

הבנת חלומות במינים שונים פותח נוף חדש במדע הקוגניטיבי ומביא אותו צעד אחד קרוב יותר לקראת התשובה לשאלה המרתקת: מדוע אנו חולמים? ניצול של ההיבט הזה של תפקוד המוח יכול לקרב אותנו לפענוח מסתרי ההכרה והתודעה.

ממלכת החיות מספקת דפוסי שינה מגוונים ומרתקים, מדגים המשתמשים במגני ריר ועד לציפורים הישנות תוך כדי טיסה עם חצי מוח רדום. האוניברסליות של שינה - ואולי גם של חלומות - מדגישה את תפקידה המכריע בעיצוב ההתנהגויות הבסיסיות ביותר של החיים. בעודנו ממשיכים לחקור את המחוזות החמקמקים של שינה וחלומות, אנו עשויים למצוא רמזים לתודעה שלנו, למודעות ולזהות שלנו, המוסתרות בדממה השלווה של הלילה. בסופו של דבר אי אפשר להתכחש לכך שהשינה טווה חוט משותף, המחברת אותנו לזברה בפיג'מת הפסים שלה ולתמנון המתנודד בעדינות בזרמי האוקיינוס.

כי אחרי הכל, כשהעולם נכבה, כולנו - גדולים וקטנים, יבשתיים ומימיים, בעלי חוליות וחסרי חוליות - נכנעים לחיבוק המנחם של שינה, חולקים צורך משותף, פגיעות משותפת, ואולי… איזה חלום משותף.

ביבליוגרפיה:

1. Siegel, J.M. (2008). Do all animals sleep? Trends in Neurosciences, 31(4), 208-213. DOI: 10.1016/j.tins.2008.02.001

2. Pavlides, C. , & Winson, J. (1989). Reactivation of Hippocampal Ensemble Memories During Sleep

3. Donlea, J.M., Thimgan, M.S., Suzuki, Y., Gottschalk, L., and Shaw, P.J. (2011). Inducing Sleep by Remote Control Facilitates Memory Consolidation in Drosophila. Science, 332(6037), 1571-1576. DOI: 10.1126/science.1202249.

4. Hendricks, J.C., Finn, S.M., Panckeri, K.A., Chavkin, J., Williams, J.A., Sehgal, A., and Pack, A.I. (2000). Rest in Drosophila Is a Sleep-like State. Neuron, 25(1), 129-138. DOI: 10.1016/S0896-6273(00)80877-6.

5. Reference: Medeiros, D.M., Lima, P.R., Targino, Z.H., Ventura, D.F., Mäthger, L.M., & Hanlon, R.T. (2021). Cyclic nature of the REM sleep-like state in the cuttlefish Sepia officinalis. iScience, 24(4), 102223. DOI: 10.1016/j.isci.2021.102223.